<h1>כל בו הלכ' כלל הברכות סימן צ"ח</h1>
<h2>דף מד:</h2>
וכל דבר שהו' מנהג [אף] על פי שיהיה מנהג נביאים אין מברכין עליו.
<h2>דף מו.</h2>
כל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר וסוכ' ולולב וכיוצא בהן או שאינה תדירה שדומה למצוה שהיא מזמן לזמן כגון מילת בנו ופדיון הבן וכן העושה ציצית או תפילין ומזוזה או מעקה לעצמו מברך עליהן בשעת העשיה שהחיינו ואם לא ברך שהחיינו בשעת העשיה בסוכה ולולב וכיוצא בהן מברך בשעה שיוצא בהן ידי חובתו אחר ברכה הקבועה להן.
היו לפניו מצות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה.
<h2>דף מז.</h2>
וכן כל דבר שיסתפק לך אם הוא טעון ברכה אם לאו עושין אותו בלא ברכה. שלעולם צריך אדם להיות נזהר שלא יעשה ברכה לבטלה.
